אני קובל רק על דבר אחד

לוי עמית • 11/11/2017 כניסות

לכל המגיבים אני ממקד את דברי רק בהיבט אחד: האמירה שלא נעשה דבר. זה מה שמקומם אותי. אני לא מדבר על התנהלות ועדת בטחון, על מסירת מידע וכד'. רק על כך שבהינף יד מוחקים עבודת מתנדבים. קל לרשום "לא עושים כלום". זה נכתב בתמימות ובצורה תרבותית אבל תוקפנית לא פחות! בצורה מתחכמת כזו וזה מה שמאד הכעיס אותי אתמול. 

ולגופו של עניין: נכון, יש דברים שאנחנו יוכלים עוד לעשות (אנחנו - התושבים - כולנו) ויחד עם זאת, המנדט הראשוני הוא של משטרת ישראל. אם חלילה היו כאן מחבלים, האם היינו אומרים בואו נעשה מארבים, נתארגן, פונים אל הועד המקומי וועדת הבטחון? או שהיינו פונים למשטרה ולצה"ל? כך באותה מידה, המשטרה היא האחראית הראשונה על בטחוננו בעניין הפריצות. זו היתה כוונתי. ואני מתכוון ברצינות שהטלפון הראשון צריך להיות למשטרה. אנחנו במושב, יכולים לתמוך ולהוסיף על כך. מצאנו שהגדר חסרה בצד כפר חשמונאי והיא תושלם ככל הנראה - זה ביכולות שלנו. ראינו שיש לילות ללא שמירה - אז החלפנו לקבלן עם שעות מלאות כל לילות השבוע.  יש לנו לדעתי תפיסה מוטעית שהכל אנחנו יכולים בכוחות עצמינו. כפי שאמרתי - כמו מדינה קטנה ולכן אני מזכיר שאנחנו יישוב בתוך מדינה.
 

ואחרי שאמרתי את זה, אני גם מבין את החששות של כולם. גם אני לא ישן בלילות ומתעורר כל שעה מרעשים ורחשים וההרגשה היא הרגשה דרוכה ולא נעימה. ואם על מנת להרגיש טוב יותר ולקבל תחושה של אונים ושליטה על המצב יש צורך בשיתוף והשתתפות של יותר אנשים, אני חושב שהדבר הנכון הוא לפעול להקמת פורם רחב יותר. מי שרוצה לתרום לפורום הזה - אנא יכתוב לי בפרטי ואצור רשימה של אנשי עשייה ונדאג לכינוס שכזה שמטרתו חשיבה משותפת ורחבה יותר.

 

עמית