אותי לא מעניינים "נרטיבים" אותי מעניינת האמת ללא כחל וסרק.

איציק בן ישע • 2/4/2018 כניסות

ובאשר לאמת, אני עומד על זכותנו לדעת אותה הן על שנת 1948, והן על שנות "הכיבוש".

באשר לשנת 1948: אני דוחה את הטענה שהפלמחניקים כזבנים, שויקיפדיה מסובכים בשקרי הנרטיב הפלסטיני, ושאפילו אנשי אגף המדידות והסוכנות אינם יודעים לקרוא או להדפיס מפה.

מי שחושב שטובת שילת היא להמציא נרטיב חדש וצדקני הסותר את העובדות - טועה מוסרית ומעשית. לא טוב לבסס את חיינו פה על שקר.

ודאי אם הנרטיב מסתמך על היכרות עם השטח המתחילה 26 שנה אחרי 1948, אחרי שהרבה שודדי אבן וטרקטורים כבר עברו פה. וכידוע גם אחרי 1974 מצאה חיה ממצאים ערביים ואת בעליהם הקודם, ושמעון עצמו מצא פליטים בקלנדיה.

 

הרבה ממדינת ישראל הוקם על חורבות יישובים ערביים ועל אדמותיהם, ולא צריכה להיות לנו בעייה עם זה. הערבים בחרו במלחמת השמדה ליהודים, וקיבלו חורבן וגלות. 

וכשניסו זאת שוב, קיבלו כיבוש.

 

מצד האמת על "הכיבוש"- "שוברים שתיקה" אינם מסתירים את העובדה שמטרתם איננה לשפר את צה"ל אלא לפנות את השטחים. לצורך הגשמת רעיון זה גם השקר לגיטימי. שקרים וסילופים המכפישים את צה"ל וחייליו הם הכלי, בעיקר ליצוא לחו"ל (גולדסטון).

 והם אינם טורחים להעביר פרטים מלאים של ארועים, שמות ומועדים לפרקליטות, כפי שהיה עושה מי שהאמת היא נר לרגליו. אפילו רביב דרוקר, לא אושיית ימין, מצא חוסר אמינות מובהק בסיפוריהם.

ולטובת האמת איני סבור ש"שוברים שתיקה" ראויים למכור את הנרטיב שלהם במועדון של שילת, בו גם אני שותף.

אינני סותם פיות, ואשמח לשמוע שהם הוזמנו ע"י אדם פרטי חובב-נרטיבים להופיע בביתו הפרטי.