מכתב שנשלח לוועד המושב לפירסום,ע"י שמשון קלוש גרוש של תמי הר. עמוס סרב לפרסם.מפורסם ע"י דן הר 19.1.20

דן ומרינה הר • כניסות

 

לכל מאן דבעי, מושב שילת חבריו ותושביו.

בכל התקופה האחרונה בה התנהל דיון ער שהייתי במרכזו, לא הייתי מעורב כלל ולא נטלתי בו חלק.

בשלב זה של הדיון, רציתי להציג מספר נקודות מנק' המבט שלי, כשאני מבין שלא בטוח שיש משקל כלשהו לקולי פורמלית ומשפטית. בכל זאת סברתי כי ההוגנות וקול ההתנהגות הסבירה יש לו בכל זאת מקום. חשוב לי עוד להקדים ולומר כי לפני כתיבת מכתב זה לא התייעצתי ולא שאלתי לדעתו של אף גורם במושב, כולל לא בזה של משפחת הר או מי מטעמה.

נעים להכיר, אני שמשון קלוש. אני פרופסור לפיסיקה. ראש המחלקה לפיסיקה והנדסה אופטית במכללה האקדמית אורט בראודה וחוקר בתחום המכניקה הקוואנטית באוניברסיטה העברית.

במשך כ11 שנים הייתי נשוי לתמי הר, כש-10 שנים מתוך אלו התגוררנו יחד במושב עם שני ילדינו.  לפני כשלוש שנים נפרדנו, כשאחת מנק' המחלוקת שבעטיין החלטנו להיפרד הייתה התחושה שלי שהקהילה במושב איננה כזו שהייתי רוצה להיות חלק ממנה, למרות הנוחות הכלכלית שבעניין. תמי שהנה בשר מבשרו של המושב, והתגוררה כאן במשך כל חייה, התעקשה שהמושב הוא מקום ראוי וכי עלינו לקבוע את מקומנו כאן.

לאחר שנפרדנו, החלטנו לנסות להישאר כאן בשנים הקרובות, למען טובת ילדינו שגדלו כל חייהם כאן, וזאת בכדי לאפשר להם להישאר חלק מהמרקם ומארג החברים והסביבה שהכירו במשך כל חייהם.

חשוב לציין כי בשל משרתי הבכירה באקדמיה, אני משתכר היטב, והשיקול הכלכלי לא שיחק כל תפקיד בהחלטתי להישאר במושב. אם מי מכם חש שאני 'מנצל' את המושב, חשוב לי מאוד שידע: ההיפך הוא הנכון. מבחינה כלכלית גרידא, היה באפשרותי לרכוש דירה ולהתגורר במודיעין, כך שבכל חודש בו נשארתי במושב הפסדתי כסף. יותר מכך. כאשר נכנסתי לבית הוא היה בקושי ראוי למגורים והושקעו כספים רבים בכדי להשמיש אותו. עשיתי זאת בכל זאת, כי חשבתי על טובת ילדי, ועל היותם חלק ממה שתמי ראתה כקהילה ראויה שהיא שייכת לה.

לאחר שהבנתי, כי אינני חבר רצוי בקהילתכם, אין לי כל עניין להיאחז בקרנות המזבח ואשמח מאוד לפנות את הבית שבמחלוקת. למעשה, כבר התחלתי בהליכים בכדי לרכוש לעצמי דירה בעיר וארכוש כזו בשבועות הקרובים.

למרות שכאמור אינני מופתע, אני תמה בכל זאת על האטימות הבלתי נתפשת של המעורבים בהליך כפי שהוא מתנהל כרגע. כפי שכבר הבהרתי, אני בעל משפחה, ובעל משרה בכירה באקדמיה, ואני עושה מאמצים רבים על אף זמני המוגבל, בכדי למצוא למשפחתי מקום מגורים חדש בהקדם האפשרי. בלתי נתפסת בעיני חוסר היכולת של אנשי וועד המושב להבין כי אנשים בוגרים ובעלי משפחות [שהיו חלק מקהילת המושב במשך שנים רבות] אינם סטודנטים בני 25 שיכולים לארוז שני תיקים ולעבור דירה בהתראה של שבועות ספורים.

אני מתחייב כי ברגע שאמצא מקום מגורים אפנה את הבית, וכי אשתדל לעשות זאת בהקדם האפשרי. אני מקווה כי הצהרה זו מספיק ראויה בעיני הגורמים המחליטים ודי בה בכדי להפסיק את האיומים המשפטים ואת ההתדיינות הלא ראויה והמשפילה. במקום ממנו באתי, אנשים מכבדים את מילתו של איש ראוי ויודעים שהוא יעמוד בדבריו גם בלי איומים והפחדות. אני מקווה שגם המושב שלכם מסוגל לעמוד ברף אנושי מינימאלי שכזה.

חורף חם לכולנו.

שמשון

הודעות בנושא זה