על יומרה, יושרה והגינות

נירה כרמי • 4/9/2017 כניסות

אחת הטענות המועלות מול המתנגדים להקמת בית הכנסת בשילת, היא שאוכלוסיית המושב גדלה, הצטרפו אליה תושבים חדשים, ותמונת המצב - זו שאפשרה עד עתה למנוע את הקמת בית הכנסת - השתנתה, והיא נוטה כעת לטובת המצדדים. למעט היומרה שבקביעה זו המבוססת על תחושת בטן בלבד (שהרי אין לה עדיין סימוכין אחרים), אני מבקש לבחון את הטיעון הזה במבט מעט שונה מהערכת יחסי הכוחות לקראת ההצבעה:

תהליך בחירת מקום מגורים והצטרפות ליישוב כפרי קיים אינה פשוטה (אני יודע: גם אני הגעתי לכאן כשנה אחרי היווסדו), והוא כולל - בין היתר, את מידת התאמתה של הקהילה הותיקה אליה אני מצטרף, לי ולמשפחתי. ההיבט החברתי חשוב מאד, אולי אפילו יותר מההיבט המוניציפאלי - ואליו אני מבקש להתייחס כאן, מבלי לייחס לדעתי כ"ותיק" חשיבות רבה יותר מדעתם של חברים ותושבים אחרים: לאף אחד מאתנו אין מונופול על החכמה.

הצטרפותם של תושבי ההרחבות למושב היה צעד נבון ומבורך שעשתה קהילת שילת: הגדלת היישוב, קליטת זוגות צעירים ועדת התינוקות המדדים ברחבי שילת מחממת את הלב ומפיחה במושב רוח רעננה - שבינינו, היה זקוק לכך לא פחות משאיפתם של התושבים החדשים להצטרף אלינו: ברוכים הבאים!
עם זאת, בהקשר לחלקם של תושבים חדשים ב"שינוי יחסי הכוחות לטובת המצדדים בהקמת בית כנסת בשילת", עולה שאלה מטרידה: האם בבחירתכם את שילת כמקום מגוריכם פספסתם את היעדרו של בית כנסת כאן? או חמור מכך: אם הצטרפתם אלינו כאשר באמתחתכם תכנית מגירה סודית, שבבוא היום תישלף ותאיר לנו, ל"תינוקות שנשבו", את האור?
אם ההנחה השנייה, היומרנית, המחוצפת, נכונה (ויש בלבי חשש שאכן כך הם פני הדברים), הרי שיש כאן בפנינו בעיה של היעדר יושרה והגינות. אם זה החייל שעליו בונים ומתבססים ה"מצדדים" - אז אנא אנחנו באים...

אני קורא, הפעם בעיקר לתושבים החדשים: הצביעו "לא" ועזרו לנו לשמור על צביונו של המושב כמו שהוא. הרי זו הסיבה שבגינה בחרתם לגור כאן, לא?

בברכת חברים, שוב, עופר כרמי

הודעות בנושא זה