הופעת שוברים שתיקה: אירוע פרטי או יוזמת תרבות ציבורית?

איציק בן ישע • 10/4/2018 כניסות

הופעת שוברים שתיקה: אירוע פרטי או יוזמת תרבות ציבורית?

מצא את ההבדלים בין הגירסאות:

גירסת גלית, מתנדבת בתחום התרבות, ובעלת מפתח המועדון בתוקף קשרים משפחתיים (לפני האירוע):

"הזמנתי את שוברים שתיקה שוב. פשוט כי לא הייתי במפגש שהיה לפני שנה.  אבל..... בעצם, אולי זו לא הסיבה האמיתית. אולי שכחת, או את לא יודעת שיש מצב כזה בארץ שלנו שישנם אזרחים, ילדים ותינוקות שחיים תחת שלטון צבאי." ...

 " אני אישית לא אשב בשקט עד שלא נפסיק לשלוט באזרחים אחרים."

אז מה היה לנו פה? לפי המתנדבת , הזמנת שוברים שתיקה בשנית תוך שנה למתקן ציבורי בשילת, היא בעצם קפריזה פרטית שלה, במסגרת הטפותיה הפוליטיות ובמסגרת ניסיונה לחנך מחדש את ההמון הנבער החושב אחרת ממנה.

המתנדבת הגדילה עשות וניצלה את האחד באפריל להסתלבט על המוחים נגד הארוע, ולזרות מלח על פצעיהם ברוח קהילתית מכבדת.

כמו לא די בכך, המתנדבת, שכפתה את טעמה הפוליטי על מתקן ציבורי, מבקשת עכשו גם לפלוש למרחב הפרטי של תושבי שילת באמצעות הצפת אתר שילת בתעמולה פוליטית פרי קולמוסה וקולמוסו של בעלה היקר.

 

גירסת חבר הועד אביב עגור- הלוי (קרוב לפני האירוע):

"התייחסות אל המפגש כאל ארוע פרטי היא לא הוגנת."...

." גלית מתנדבת בתחום התרבות במושב שנים, וגם ההזמנה של שוברים שתיקה היא חלק מפעילות זו. לתאר את הארוע הזה כארוע פרטי חוטא לאמת".

אביב עגור הלוי מגדיר את הופעת שוברים שתיקה כפעילות תרבותית-ציבורית בחסות הועד המקומי. מכאן, שלמתנגדי הארוע הציבורי הנ"ל הזכות והחובה למחות בכל דרך על הכנסת פוליטיזציה למוסדות הציבור בדלת הראשית.

 

גירסת יו"ר הועד עמית ארזי- לוי (אחרי האירוע):

"תשובתי היתה פשוטה וחד משמעית: מדובר בארגון של אירוע פרטי ולא ביוזמת הועד או מי מוועדותיו".

אז מה היה לנו פה? לפי עמית ארזי-הלוי  מדובר חד משמעית באירוע פרטי ולא ביוזמת הועד וועדותיו. כלומר- ההיפך המדוייק מדברי עמיתו אביב.

יש לנו פה סתירה בין שני גורמי כוח בועד המקומי, ששניהם תומכים בהופעת שוברים שתיקה. הם משדרים חוסר אמינות מוחלט.

אולם יש הסבר לסתירה: בתחילה חשבו בועד שניתן ללכת בשיטת "אנחנו ואפסנו עוד, בעוצם ידנו" הניכרת מדברי אביב.

אולם לאור ההדים הקשים שהארוע עורר בחר עמית, כפוליטיקאי מיומן, לסגת לגירסה הזהירה של האירוע הפרטי.

 

כיון שמחאה מילולית נגד האירוע בכתב ובעל פה נענתה בבוז ובלעג (ראה המתנדבת), האם פלא הוא שמי מבין המתנגדים בחר במחאה אלטרנטיבית, לא אלימה, נגד הדיקטטורה של צדקני הועד, מחאה שלא הזיקה לאיש או לספר? (ואולי שימחה ילד או שנים שנחסכה מהם הרחצה).

כך או כך, אולי יואיל הועד לגבש תקנון קונצנזואלי של תכנים להצגה במתחם הציבורי בישוב. אם לא יהיה קונצנזוס, והועד ושלוחיו ימשיכו לכפות את דעתם הפוליטית על הציבור, נמצא עצמנו דנים שוב ושוב על גבולות המחאה.